
קוראים לי איתי לוי, אני בן 44, נשוי ואב לארבעה ילדים. את מרבית חיי הבוגרים ביליתי בשירות צבאי, 25 שנים שבהן שירתתי בצה"ל, בדרגת אלוף משנה. רוב שירותי עברתי בתפקידי שטח, שם למדתי על אנשים, על חוסן, ועל החשיבות של עבודת צוות. בקיץ 2023, לאחר שנים של שירות אינטנסיבי, החלטתי לצאת למסע חדש בחיי - מסע של נוכחות בחיי ילדי ומשפחתי. הרגשתי שהגיע הזמן להיות שם בשבילם, אחרי שנים שלא הייתי נוכח מספיק בחייהם. אולם, חודשיים לאחר שחרורי, פרצה המלחמה והבנתי שזה הזמן שלי לחזור למדים ולתרום למדינה שלי. חזרתי נחוש לעשות כל מה שאני יכול כדי לעזור.
בקיץ האחרון , התחלתי לחשוב על העתיד שלי. ידעתי שאני רוצה להמשיך ולתרום, אבל הפעם בדרך אחרת. הבנתי שהתשוקה האמיתית שלי היא חינוך. התקבלתי למסלול מיוחד להכשרת מורים ומנהלי בתי ספר, וראיתי את עצמי עומד מול כיתה, מחנך ומעניק השראה לדור הבא. אבל החיים זימנו לי תפנית בלתי צפויה. הצעת קידום משמעותית לאשתי הביאה אותנו להחלטה לעבור לארצות הברית.
אחרי כל כך הרבה שנים שאשתי הייתה העוגן של המשפחה, החלטתי לתמוך בה ובקריירה שלה. עברנו לניו ג'רזי, והתחלתי לחפש דרך לשלב את הניסיון הצבאי שלי, האהבה שלי לחינוך והדרכת נוער, עם חיי החדשים בארצות הברית.
תוך כדי שיחות עם נוער אמריקאי, חיילים בודדים ומשפחות שילדיהן התגייסו לצה"ל, זיהיתי פער משמעותי. הבנתי שצעירים רבים מתמודדים עם קשיים בהכנה לשירות, בהתמודדות עם המערכת הצבאית המורכבת, ובמיצוי הפוטנציאל שלהם. הבנתי שיש לי את היכולת והניסיון לעזור להם.
כאן נולד הרעיון. החלטתי להקים מיזם "במייטבי" שיגשר על הפער הזה, ויסייע לצעירים אמריקאים להתכונן לשירות משמעותי בצה"ל. אני רוצה לבנות מערכת יחסים של אמון הדדי עם החניכים, תוך שיח בגובה העיניים, ומתוך הבנה עמוקה של האתגרים הייחודיים עמם הם מתמודדים. אני מאמין שכל צעיר יכול לתרום ולשרת את המדינה שלנו בצורה הטובה ביותר, ורוצה להיות שם כדי לעזור להם להגשים את הפוטנציאל שלהם.
הסיפור שלי
הסיפור שלי
קוראים לי איתי לוי, אני בן 44, נשוי ואב לארבעה ילדים. את מרבית חיי הבוגרים ביליתי בשירות צבאי, 25 שנים שבהן שירתתי בצה"ל, בדרגת אלוף משנה. רוב שירותי עברתי בתפקידי שטח, שם למדתי על אנשים, על חוסן, ועל החשיבות של עבודת צוות. בקיץ 2023, לאחר שנים של שירות אינטנסיבי, החלטתי לצאת למסע חדש בחיי - מסע של נוכחות בחיי ילדי ומשפחתי. הרגשתי שהגיע הזמן להיות שם בשבילם, אחרי שנים שלא הייתי נוכח מספיק בחייהם. אולם, חודשיים לאחר שחרורי, פרצה המלחמה והבנתי שזה הזמן שלי לחזור למדים ולתרום למדינה שלי. חזרתי נחוש לעשות כל מה שאני יכול כדי לעזור.
בקיץ האחרון , התחלתי לחשוב על העתיד שלי. ידעתי שאני רוצה להמשיך ולתרום, אבל הפעם בדרך אחרת. הבנתי שהתשוקה האמיתית שלי היא חינוך. התקבלתי למסלול מיוחד להכשרת מורים ומנהלי בתי ספר, וראיתי את עצמי עומד מול כיתה, מחנך ומעניק השראה לדור הבא. אבל החיים זימנו לי תפנית בלתי צפויה. הצעת קידום משמעותית לאשתי הביאה אותנו להחלטה לעבור לארצות הברית.
אחרי כל כך הרבה שנים שאשתי הייתה העוגן של המשפחה, החלטתי לתמוך בה ובקריירה שלה. עברנו לניו ג'רזי, והתחלתי לחפש דרך לשלב את הניסיון הצבאי שלי, האהבה שלי לחינוך והדרכת נוער, עם חיי החדשים בארצות הברית.
תוך כדי שיחות עם נוער אמריקאי, חיילים בודדים ומשפחות שילדיהן התגייסו לצה"ל, זיהיתי פער משמעותי. הבנתי שצעירים רבים מתמודדים עם קשיים בהכנה לשירות, בהתמודדות עם המערכת הצבאית המורכבת, ובמיצוי הפוטנציאל שלהם. הבנתי שיש לי את היכולת והניסיון לעזור להם.
כאן נולד הרעיון. החלטתי להקים מיזם "במייטבי" שיגשר על הפער הזה, ויסייע לצעירים אמריקאים להתכונן לשירות משמעותי בצה"ל. אני רוצה לבנות מערכת יחסים של אמון הדדי עם החניכים, תוך שיח בגובה העיניים, ומתוך הבנה עמוקה של האתגרים הייחודיים עמם הם מתמודדים. אני מאמין שכל צעיר יכול לתרום ולשרת את המדינה שלנו בצורה הטובה ביותר, ורוצה להיות שם כדי לעזור להם להגשים את הפוטנציאל שלהם.


הערכים שלי
חיזוק תחושת השייכות לארץ ישראל, שיח ערכי הנשען על ערכי צה"ל.ההבנה שהינך הופך להיות שייך למשהו שהוא גדול הרבה יותר מהאני שלך, ובכך להתעצם.
שייכות




מצוינות
מצוינות כדרך חיים ולא כסיסמא, קביעת סטנדרטים אישיים גבוהים: הגדרת ציפיות ברורות לתפקיד ומעוררות השראה למול הציונים שמקבל במהלך הצו הראשון.
אנו מאמנים "שהמזל הולך עם הטובים, הטובים הם אלו שעושים הכנות מקדימות"


אמון
בניית אמון הדדי: יצירת שיח בונה אמון כך שהנער ירגיש בנוח לשתף, להקשיב וללמוד .חיזוק האמון העצמי: עידוד כל משתתף להאמין ביכולותיו, לקחת סיכונים ולצאת מאזור הנוחות.


דע את עצמך
התבוננות פנימית: עידוד המשתתפים לחקור את עולמם הפנימי, את החוזקות והחולשות שלהם, ואת הערכים המנחים אותם.
פיתוח מודעות עצמית: שימוש בכלים שונים כמו מבחנים, משחקי תפקידים ודיון כדי לעזור למשתתף להכיר את עצמו טוב יותר.
הגדרת מטרות לקראת הגיוס: עזרה למשתתפים להגדיר מטרות אישיות, ולפתח תוכנית פעולה להשגתן.


אחריות אישית
למידה מתמשכת: עידוד למידה עצמית כחלק מתהליך ההכנה האישית לקראת הגיוס התמקדות בנקודות החוזקה של המשתתף תוך חשיבה ופיתוח כישורים חדשים רלוונטיים לגיוס.
שאיפה לשיפור מתמיד: עידוד המשתתפים לחתור לשלמות ולהיות הטובים ביותר שהם יכולים להיות.
חשיבה ביקורתית: פיתוח יכולת להעריך מצבים, לנתח מידע ולגבש עמדה אישית.